על במת התיאטרון עומד לעלות מחזה מוסיקלי, ושמו 'סיפורו של סול'. המסך עולה, ועל הבמה נראים התזמורת וכל התווים הרוקדים לצלילי המוסיקה. סול הוא התו היחיד שאינו מרוצה מתפקידו. הוא פוגש בסול דיאז, תו נוירוטי בעל זהות כפולה המספר לו על הארץ ההפוכה, מקום בו כל אחד יכול להשתנות למי שירצה. דרך חלון אחורי של קלעי תיאטרון צולל סול אל עולם בו דבר אינו כפי שהוא נראה: ורד שהפך לקקטוס, שמש שהיא ירח, איש שמעולם לא סיים משפט ופרצוף שחי במראה ובמערה הן רק חלק מהישויות הנפלאות ויוצאות הדופן המאכלסות ספר חדשני זה שאין לו תקדים בספרות העברית, והוא ממשיך דרכה של מסורת ספרותית קלאסית-פנטסטית ברוח "אליס בארץ הפלאות" ו"הנסיך הקטן".