אנה ואנה
 

  כשהיא באה אני בוכה לעיתים
   בוכה ברוב אושר רוב כאב תענוגים
   זו היא שמרטיטה אותי עד זוב
   בערסול מנחם מאיים
   בדמייך חיי

   לא מוותרת, שואגת פנימה
   שועטת כנחיל אלי נימים רדומים
   מעוררת מתות שבי

   כשהיא באה בי באך חודר בי
   ומי מעיינות מתנקזים בפתחיי אנה ואנה
   החיה השבורה מתאחה
   בצרחות אביונה האהוב

   קחי אותי פנימה
   אל מותי
   אל הברית הישנה שכרתנו
   ביערות העד אין-

   סוף